פסק-דין בתיק ת"א 39965-08

1. התובעת, ילידת 1948, מורה במקצועה, נפגעה ביום 27.6.06 בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, כאשר במהלך נסיעה באוטובוס בטיול בית ספר אליו הצטרפה במסגרת תפקידה, עצר האוטובוס בפתאומיות והתובעת נפלה אחורה ונפגעה בגב, בעצם הזנב וברגליים.

במועד התאונה הייתה התובעת כבת 58 שנים, ועבדה כמורה בבית ספר יסודי בקריית-גת, ושמשה גם כרכזת החינוך החברתי בבית הספר, שמתפקידה היה לארגן את טיולי בית הספר, מסיבות וטקסים. התאונה ארעה ימים ספורים לפני תחילת החופש הגדול.

2. תביעת התובעת הוגשה כנגד הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") אשר ביטחה במועד התאונה את האוטובוס בו הוסעה התובעת בפוליסת ביטוח חובה.
   
3. הנתבעת הכירה בחבות ובכיסוי הביטוחי והמחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלת גובה הנזק בלבד.         
   

הפגיעה והנכות הרפואית  

4. בחודשים שלאחר התאונה התלוננה התובעת על כאבי גב תחתון עם הקרנה לרגליים, ועל רגישות רבה באזור עצם הזנב.            
   צילום עמוד שדרה מתני שבוצע הדגים ליסטזיס ב- L4-5 דרגה 2 וגלישה של חוליהL5  על L4.         בדיקת EMG הצביעה על רדילוקופתיה מתנית.

5. התובעת המשיכה לסבול מכאבים קשים והגבלות תנועה, צרכה תרופות משככות כאבים ואף קבלה טיפול פיזיוטרפי ממושך, לטענתה, ללא הטבה במצבה.     
   
6. מאחר והתאונה הינה תאונת עבודה עמדה התובעת לבדיקה בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.

ועדה מדרג ראשון קבעה כי נכותה של התובעת בגין מצב הגב התחתון והקוקסיקס הינה בשיעור 20% כאשר מתוכה יש לנכות 10% בגין מצב קודם.       
התובעת ערערה על קביעת הועדה מדרג ראשון.   
ועדה רפואית לעררים קבעה כי אין מקום לניכוי בגין מצב קודם מאחר ובתיק הרפואי לא צוינה הגבלה בתנועות הגב התחתון וקבעה כי נכותה תוצאת התאונה הינה בשיעור 20% לפי תקנה 37(7)(ב). בנוסף קבעה הועדה כי מבחינה נוירולוגית לא נותרה נכות.

לאור טענות התובעת בפני הועדה לעררים על הפגיעה בכושר עבודתה, התבקשה המלצת ועדת רשות, שקבעה כי התובעת חזרה לעבודה במשרה חלקית של 50% בלבד, ולאור הירידה בשכר, הופעלה תקנה 15 במלואה, כך שנכותה במל"ל הועמדה על 30%.          

7. יצוין כי בקשה שהגישה הנתבעת להבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי אשר נדחתה בהחלטה מיום 5.5.09, ועל כן, קביעת המל"ל באשר לנכותה הרפואית של התובעת, בשיעור 20%, מחייבת לענייננו.        
   

ראשי הנזק